החלטה בתיק תא"ק 169114-09

א.         מהות התובענה וההסכם שביסודה

1.         ביום 2.1.79 נחתם בין התובע מזה והנתבעת 1 (להלן: "מגדל") מזה הסכם (להלן: "ההסכם") אשר כאמור במבוא לו, מתייחס להסדרת תשלומים לנפגעי תאונות דרכים (להלן: "הנפגעים") והיוצר זיקה בין תגמולים שמשלם התובע לנפגעים מזה ופיצויים לנפגעים בתאונות דרכים אשר חובת תשלומם מוטלת על הנתבעת מזה, לרבות חובתה של מגדל לשפות את התובע בגין תגמולים שהוא משלם או עתיד לשלם לנפגעים.

2.         הנתבעת 2 (להלן: "אבנר") נטלה על עצמה התחייבות לפעול על פי הוראות ההסכם וזאת מכוח מכתבה לתובע מיום 27.11.90.

3.         כאמור במבוא להסכם, הוא נועד:

"לחסוך את ההתדיינות בכל תביעה בנפרד ולהימנע מניהול הליכים משפטיים ממושכים ויקרים ולהסדיר מראש את זכות התביעה של המוסד (התובע-מ.ב.ח) כלפי החברה (מגדל-מ.ב.ח) לפי סעיף 150 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק המל"ל").

4.         התביעה שבפני הינה למעשה תביעת שיפוי שהגיש התובע נגד הנתבעות, מכוח ההסכם האמור.

3.         עיקר טענות התובע

1.         התובע הגיש נגד הנתבעות תביעה בסדר דין מקוצר המתבססת על ההסכם ובגדרה עתר לחייב את הנתבעות לשלם לו סך של 725,917 ש"ח המהווים לגירסת התובע שיעור של 80% מסכום הקצבאות ששילם ועתיד התובע לשלם למר בוטנרו יוסף (להלן: "בוטנרו") אשר נפגע ביום 3.6.02 בתאונת דרכים (להלן: "התאונה") שעה שנסע ברכב נהוג בידי גניזי דוד אשר היה מבוטח אצל הנתבעות.

2.         כנטען בכתב התביעה תשלומי הגמלאות לבוטנרו על ידי התובע נעשו וייעשו על בסיס תביעתו של בוטנרו לקצבת נכות כללית שהוגשה לתובע.

3.         לכתב התביעה צירף התובע חוות דעת אקטוארית המבססת את דרישת החוב שדרש בצירוף ריבית עד למועד הגשת התביעה.

התובע העמיד את תביעתו על סך 755,768 ש"ח.

ג.          עיקר טענות הנתבעות

1.         הנתבעות הגישו בקשת רשות להתגונן וכללו בגדרה גם טענות להעדר יריבות ולמחיקת כותרת.

2.         אשר לטענה בדבר מחיקת הכותרת טענו הנתבעות כי התביעה אינה עונה על התנאי של "סכום קצוב" בהיותה מבוססת על חוות דעת אקטוארית עתידית שבסיסה הנחות ספקולטיביות בדבר תוחלת חייו של בוטנרו ואפשרות לשינוי גובה הגימלה במהלך תשלומיה.

3.         הנתבעות הוסיפו וטענו כי אין כל קשר בין הנכות הכללית שנקבעה לבוטנרו על ידי התובע לבין התאונה וכי בוטנרו סבל ממחלת סכיזופרניה עובר לתאונה ו/או לאחריה.

4.         לטענת הנתבעות משנמנע התובע מלצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית כלשהיא המבססת את הקשר הסיבתי בין תשלום הגמלאות לבוטנרו ובין התאונה - לא עלה בידו להרים את נטל הראיה להוכחת הקשר הסיבתי.

משכך, עתרו הנתבעות למתן רשות להתגונן.

5.         ביום 31.5.10 הגיעו בעלי הדין להסדר דיוני לפיו תינתן לנתבעות רשות להתגונן באופן שהתצהיר התומך בבקשתן יהווה כתב הגנה ובלבד שתיווסף לו הפיסקה הבאה:

"דו"ח המל"ל עצמו אינו מייחס את מחלת התובע - סכיזופרניה פרנואידית לתאונה".